כבר מפעוטי נמשכתי לעולם העיצוב והאומנות, מוקסם מדברים נוצצים, ומצאתי את עצמי שוזר חרוזים, מצייר ומפסל הרבה לפני שידעתי לקרוא.​  ​סבתא דליה הייתה אישה יוצאת דופן, פורצת דרך עבורי בכך שלא דחקה אותי להתנהג בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים. היא לא ראתה כל בעיה בילד ששוזר שרשראות וממציא עולמות קטנים. היא עודדה אותי לממש את עצמי בדרכים שאהבתי, גם אם הן נחשבו "לא שגרתיות" לילד בגילי ובניגוד לדעות המקובלות. להפך - היא רצתה שאחיה את הרוח היצירתית שבתוכי. אני זוכר ימים ארוכים שבילינו יחד, כשהיא מלמדת אותי איך לשזור חרוזים וליצור שרשראות וצמידים צבעוניים. היא בעיקר העניקה לי חופש ואומץ - חופש ליצור וליהנות מהרוח התוססת שבתוכי, ואומץ ללכת אחר הדרך שלי ללא חשש מביקורת וסטיגמות. היא הוכיחה זאת לא במילים, אלא במעשיה.

 

סבתא דליה הייתה הנקודה הבוהקת בחיי, המקור לאור העצום שהאיר את כל היקום שלי כילד קטן. מעבר להיותה דמות משמעותית ומרכזית בחיי, סבתא נתנה לי את המתנה הכי גדולה שניתן לתת לילד - אהבה אינסופית, טהורה וללא תנאי. היא הייתה מקור אהבה בלתי נדלה שלא תלה תנאים. היא אפשרה לי להיות עצמי מבלי להציב דרישות או ציפיות מוקדמות. האהבה הטהורה הזו חיזקה את ביטחוני העצמי והעניקה לי מקום בטוח להתפתח ולגדול כפי שאני.

​

כשהייתי בן 9 וחצי, איבדתי את האדם החשוב בעולמי, סבתא דליה שלי. החור העצום שנפער היה טראומתי עבורי, ובמשך זמן רב התקשיתי להמשיך הלאה. כיום אני מבין שבדיוק בשביל זה סבתא חינכה אותי כל כך לאהבה - כדי שאוכל להחזיק בתוכי את האור הזה שהיא נתנה גם אחרי שהיא עצמה כבר לא תהיה. היא חיזקה את רוחי באופן כזה שהאהבה תישאר בי לנצח, גם כשאני אתגעגע אליה עד עמקי נשמתי. ולמרות שסבתי כבר אינה עימי פיזית מזה שנים רבות, האהבה שהיא נתנה לי ממשיכה להאיר את דרכי.

​

 הדליה היא סוג של פרח ואולי מכאן נובע החיבור שלי לצורות פרחים וצורות גיאומטריות מהטבע. מסתבר שהדליה אינה רק השראה לצורות ופרחים יפהפיים, היא סמל לאומץ, לחוזק ולחיות את החיים באומץ, בדיוק כפי שסבתי עשתה. כך, מדי פעם כשאני נתקל בדעות קדומות או קולות מגבילים, אני חוזר אל הלקח של סבתי ובוחר שוב לפעול מתוך הרוח החופשית והיצירתית שבי. ככה נולדו הקולקציות היפות ביותר שיצרתי, וזוהי גם הדרך בה אמשיך לחיות ולהגשים את עצמי כיוצר ומעצב תכשיטים.

​

המשימה שלי כיום כבוגר היא להעביר הלאה את מתנת האהבה שקיבלתי מסבתי. האהבה הגדולה והטהורה שספגתי ממנה כילד תוכל לחלחל כעת ממני אל העולם. דרך היצירתיות ועבודת התכשיטים שלי, אני חותר להעביר הרגשות חמים של חיבור, קבלה וחמלה שספגתי מסבתי. בכל תכשיט שאני עוצב, אני משלב מעט מהאהבה ההיא - קורטוב מהחום, מהצבעים והתשוקה שסבתא נתנה לי. דרך התכשיטים הללו, האהבה שניתנה לי מתפשטת אל אנשים נוספים - אל הנושאים והמחזיקים בהם. זוהי דרכי להנציח את זכר סבתא ולפזר את הטוב שקיבלתי ממנה אל עבר העולם כולו. 

​

סבתא דליה, פרח שלי, אוהב אותך ומתגעגע אלייך המון.

​